פרחן ואח' נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ-ת"א

פסק דין

א. רקע

1.מדובר בתביעה של מבוטחים כנגד חברת הביטוח שביטחה את רכבם לתשלום תגמולי ביטוח, בגין נזק שנגרם לרכבם בתאונה. התביעה הינה בסכום של 46,920 ₪.

2.אין מחלוקת כי משטרה מצאה הרכב הנדון ביום 2.11.07 שעה 03:25, כאשר הוא עולה באש ופגוע בחזיתו וזאת, ברחוב ויצמן 395 בקרית מלאכי.

3.אין מחלוקת, כי לשוטרים שאיתרו את בעלי הרכב ונסעו לביתם של התובעים ברח' ההרדוף 8 בקרית מלאכי, מסר התובע 2 גרסה שקרית לפיה, הוא החנה הרכב בחניית ביתו בלילה הקודם בשעה 23:30 ולדבריו, הרכב היה תקין לחלוטין והוא לא מסר אותו לאף אחד ומכאן, שהרכב נגנב וננטש על ידי אלמוני, במקום בו נמצא.

4.אין מחלוקת, כי התובע 2 לא היסס למסור גרסתו השקרית בעדות שנגבתה מפיו על ידי שוטר והוא אף אישר אותה כנכונה בחתימתו.

5.התובע 2 מסר גרסתו השקרית לסוכן הבטוח, לחברת הבטוח בטופס ההודעה שמסר, לחוקר מטעם חברת הבטוח ובפני בודק פוליגרף מטעם חברת הבטוח.

6.רק לאחר שהובהר לתובע 2, כי הוא נמצא דובר שקר בבדיקה ולכן, על סמך הסכם שנחתם עימו הוא מפסיד את הפיצוי הכספי, הוא מסר כי גרסתו לגבי הגניבה והנטישה הינה גרסה כוזבת וכי הוא זה שנהג ברכב וגרם לתאונה עצמית שגרמה לנזק הנטען.

7.וזו גרסתו החדשה של תובע 2 המהווה בסיס לתביעתו:

א.בתאריך 1.11.07, בסמוך לשעה 22:30 הוא נסע עם הרכב מביתו בקרית מלאכי לבית חברו, שמואל מזרחי באשדוד. הוא החנה הרכב בחנייה של החבר וביחד נסעו לבילוי במועדון באשקלון.

ב.בסמוך לשעה 01:45, הם שבו מהבילוי והוא נפרד מחברו והחל לנסוע עם רכבו לכיוון ביתו.

ג.במהלך הנסיעה, בסמוך ליציאה הדרומית מאשדוד ותוך נסיעה בעיקול שמאלה, הרכב סטה ימינה והוא התנגש בעמוד תאורה שמוצב במקום ונעצר בשולי הכביש.

ד.היות וטרם יציאתו אמר לאשתו כי הוא הולך ברגל לחבר שגר בקרבת מקום ועל מנת להסתיר ממנה את הנסיעה לבילוי, הוא נסע עם הרכב לרחוב ויצמן בקרית מלאכי, נסיעה של כ-15 דקות ושם השאיר הרכב והמשיך בהליכה רגלית לכיוון ביתו והלך לישון.

ה.גרסתו השקרית לשוטרים שהגיעו לפנות בוקר וליתר הגורמים, נאמרה מסיבה אחת ויחידה והיא, חששו מתגובת אשתו ודאגתו לשמור על שלום בית עימה.

ב.טענות הצדדים

1.המחלוקת בתיק זה נסבה סביב הפרשנות שיש ליתן להוראות סעיף 25 לחוק חוזה הבטוח התשמ"א-1981.

2.א.ב"כ התובעים טען, כי דין התביעה להתקבל וזאת, לאור העובדה, שאין מחלוקת, כי אירוע התאונה עצמית כפי שנמסרה בגרסתו החדשה של התובע 2, מכוסה בפוליסה.

ב.ב"כ התובעים טען, כי הוראות סעיף 25 לחוק, אינן חלות במקרה הנדון וזאת, כיוון שלא התקיים רכיב הכוונה להוציא כספים שלא כדין על יסוד עובדות כוזבות. ב"כ התובעים טען, כי הגרסה השקרית לא נמסרה בכוונה להונות את חברת הבטוח, אלא מחששו של התובע 2 מתגובת אשתו וההשלכות הצפויות לכך על חיי הנישואין שלו ועל משפחתו.

3.ב"כ הנתבעת טען, כי אין ליתן אמון באף מילה של התובע 2 ועליו הנטל להוכיח את דבר קיום התאונה והנזק לרכב והתובע 2 לא עמד בנטל המוטל עליו ולכן, דין תביעתו להידחות. בנוסף נטען, כי דין התביעה להידחות, לאור העובדה, שתובע 2 מסר לנתבעת גרסה שקרית ותוך העלמת עובדות בנוגע למקרה הבטוח או לחבות המבטח ולכן, הנתבעת פטורה מחבותה לפי הפוליסה.

ג.דיון והכרעה